top of page

על בריאות וסתית והתבגרות ישראלית

ב- 2021, פורסמה הגדרה ברורה ל"מהי בריאות וסתית", מדוע היא חשובה ואיך היא מתבטאת. לקחנו עשרות ראיונות ושיחות שניהלנו, וניסינו להגדיר באמצעותן איך בריאות וסתית מתבטאת כחלק מההתבגרות כאן בישראל.


"בריאות וסתית כוללת מיטביות פיזית, רגשית וחברתית, בהתייחס למחזור החודשי"

במאי 2020, ישבנו בזום קבוצת חברות בנות 39-44, ודיברנו על הווסת הראשונה שלנו. בשיחה עלו פערי ידע עצומים, תגובות הוריות מגוונות, סטיגמות ודיעות קדומות. עבור כולן החוויה של הפעם הראשונה הייתה שלילית, מפחידה ומאיימת, ואת התחושה הזו נשאנו עימנו לאורך שנות העשרה והבגרות.

"הייתי בת 11 ולא היה לי מושג מה קורה לי. ההורים שלי היו בחו"ל והתעוררתי בתוך שלולית דם. לקח לי זמן להבין מאיפה אני מדממת בכלל, וכשהבנתי - היה לי ברור שזה סרטן ואני גוססת. לא היה סיכוי שאני אשאל את סבתא. בבית ספר, ישבתי בחצר ובכיתי שעות. מורה ניגשה אלי סיפרתי לה מה קרה, והיא הסבירה לי ברגישות מה זה" דנה, בת 43
"היה לנו חינוך מיני בזום. כלומר, לא היה לנו. היועצת לא ממש ידעה איך לתפעל את הזום, אז בהתחלה סגרה לנו את המיקרופונים, ואז לא הבינה למה אנחנו לא עונות, והיא רצתה שנכתוב פתקים בלי שם עם דברים שמטרידים, אבל אין דבר כזה בזום ואף אחת לא שיתפה פעולה. אז היא כעסה ועצרה את השיעור ולא היו עוד." ליה 14

"בריאות וסתית מתייחסת לכך שנשים, ילדות וכל שאר האנשים החווים מחזור חודשי, יקבלו לאורך כל החיים גישה למידע מדויק, תואם גיל, בזמן הנכון, אודות המחזור החודשי, הווסת, שינויים לאורך החייך, וידע אודות טיפול והיגיינה"

עבורנו, המידע במקרה טוב לקה בחסר, ובמקרה הרע – לא היה קיים כלל. בבית ספר קיבלנו ידע טכני – רחם, ביצית, וגם זה לעיתים חודשים אחרי הווסת הראשונה. כולנו, בלי יוצא מן הכלל, הרגשנו מאד לבד בחוויה, מבוהלות, ולא מבינות בדיוק מה קורה לנו ולמה. לצערנו, משיחות עם בנותינו, נראה שהחינוך הרשמי עדיין לוקה, וזה בולט במיוחד בשיחות שערכנו עם נערות שהגיעו לגיל ההתבגרות סביב שנות הקורונה, כמו ליה.

"מה שהכי מפחיד אותי בקשר ללקבל בבית ספר, זה שאני אצטרך להחליף תחבושת ופשוט אין איך. לא יתנו לי לצאת מהשיעור, אין פחים בשירותים חצי מהזמן, ואף פעם אין סבון. אנחנו מתלוננות, זה לפעמים משתפר לקצת, וזהו. זה לא נורמלי הקטע הזה. כמו באפריקה." דניאל, 16

בריאות וסתית כוללת בתוכה את האפשרות לטיפול עצמי בזמן הווסת, כך שהצרכים, העדפות, היגיינה, נוחות, פרטיות ובטחון, נענים. חייבת להיות לנערות ולנשים גישה למוצרי ספיגה יעילים במחיר בר השגה ומערכות סניטציה ושירותי היגיינה שיאפשרו רחצה של הידיים והגוף, החלפת מוצרי ספיגה ונקיון/סילוק מוצרים משומשים.

דניאל היא חלק מהדור המבין, היודע. היא מתבגרת בתקופה בה שלטי חוצות של תחתוני מחזור מתנוססים מעל האיילון, ולינוי אשראם מפרסמת תחבושות בפריים טיים. לכאורה, גלילה מהירה בפור יו, בסטוריז וברילז תתן לה המון ידע, אך עם זאת, בישראל של שנות אלפיים, תנאים בסיסיים לטיפול עצמי בבי"ס עדיין אינם מתקיימים. דו"חות בנושא מתייחסים לדיווחים על קושי בהליכה לשירותים במהלך יום הלימודים, איסור מצד המורים לצאת בזמן השיעורים, ותנאים לא נאותים בשירותים – דלתות שאינן ננעלות, מחסור במים חמים, סבון ופחים. נערות מתארות חוויות הקשות, מביכות, מלחיצות, מפחידות, סטיגמטיות ולעיתים טראומטיות סביב חוויית ניהול הווסת בבית הספר.

באותו לילה הבנו שאנחנו חייבות לבנות שלנו, לנערות ולנשים שהן אוטוטו יהיו, חוויה אחרת. בימים שלאחר מכן שוחחנו עם עשרות נשים ונערות, וזיקקנו את צורך. הבנו שלנערות חסר ידע מדויק שמונגש להן בשפה מתאימה ובאמצעים רלוונטיים (למשל, מדיה חברתית). הבנו שחסרה להן ולאימהותיהן היכרות עם אמצעי הספיגה השונים, ובמיוחד עם החידושים של השנים האחרונות, ושהן צריכות כלים פרקטים להתמודדות עם הווסת גם בתנאים של בית ספר, תנועות נוער, צבא וכדומה.

" אמרו לי שיכאב, שארצה שוקולד, שכרית חימום תעזור. לא חלמתי שהכאב הזה יהיה משתק, אלפי סכינים שננעצים לי בבטן. אמרו לי שזה בראש שלי ושאני חלשה. הייתי בולעת כדורים כמו סוכריות. 3, 4, כל פעם, לפעמים כל שעה. רק אחרי שנים של בירורים, עשרות בדיקות פולשניות ואיומים על אשפוז פסיכיאטרי אובחנתי עם אנדומטריוזיס. שם שאיפשר לי לקבל טיפול מתאים, ולאחרונה גם הכרה בביטוח לאומי." ליאן, 29.

חלק מבריאות וסתית הוא אבחון מהיר וטיפול בחוסר נוחות או בהפרעות וסתיות, גישה לשירותי בריאות, מקורות מידע, טיפול בכאב ולימוד אסטרטגיות לטיפול עצמי.

על פי ארגון אנדומטריוזיס ישראל מדובר ב"מחלה גניקולוגית כרונית שפוגעת בכ-10% מאוכלוסיית הנשים והנערות, ומאובחנת באיחור ממוצע של כ-11 שנים בישראל." 11 שנים בהן נערות ונשים סובלות מכאבי וסת משתקים, אשר "עלולים להתלוות להתעלפויות, הקאות ובחילות, ועלולים לכלול כאבי אגן כרוניים לאורך כל החודש, כאבים קשים במהלך הביוץ, כאבי גב תחתון, בעיות עיכול, כאבים ביחסי מין, בעיות בדרכי השתן, קשיי פוריות וכד'", וכל זה בגלל חוסר ידע, מחקרים שאינם מספיקים, רופאים שלא מכירים, סטיגמה, מבוכה וחשש לדבר על נושא הווסת. לאורך השיחות פגשנו אמהות שאובחנו בעקבות בנותיהן. אחרי שנים, הן למדו לא לשתוק, להפעיל את המערכת עד לקבלת תשובה וטיפול. התחלנו לפעול מול עמותות, צוותי רפואה ובעיקר מול נערות ונשים על מנת לדאוג שהידע אודות בריאות וסתית ובריאות נשית מופצת בכל צורה אפשרית, גלויה וחשופה, ושהנערות יקבלו כלים וכוח להיות בשליטה ובאחריות על הבריאות שלהן, בצורה תואמת גיל ולאורך חייהן. את מוזמנת ללחוץ על הקישור ולקרוא עוד על אנדומטריוזיס.

"אמא צחקה איתי שאני לא מבינה בכלל, כי אצלה היו מדברים על הקללה, וכמה הכל זוועה. הסתכלתי עליה ושאלתי אם היא רוצה לעשות תחרות, כי אני בטוח מנצחת. אצלנו בכיתה מחזור זה הדבר הכי מביך אוור. הן כל היום שואלות אם רואים להן, אם הן מסריחות, חצי לא מוכנות טמפונים כי אז הן לא יהיו בתולות. אחת אפילו לא מתקלחת בזמן מחזור כי היא חושבת שאם יכנס לה מים, תהיה לה דלקת". נעם, בת 15

לכל אחת יש הזכות לסביבה חיובית ומכבדת ביחס למחזור החודשי, חופש מסטיגמה וממצוקה נפשית, וכוללת את כל המשאבים והתמיכה הנחוצים לקבלת החלטות מושכלות אודות טיפול בעצמן לאורך המחזור החודשי

מידי שבוע אנחנו מקבלות פניות מנערות עם שאלות, תהיות, והמון סיפורים ואמונות תפלות. הופתענו מהממדים, ומהעובדה שזה לכל אורכה ורוחבה של האוכלוסייה. לשמחתנו אנחנו רואות בטיקטוק, למשל, שגדל גם דור חדש. נערות שעונות בצורה עניינית, שמבינות ומסבירות, שמכבדות כל אחת (ואחד) שפונה. המטרה מבחינתנו הוא לתת להן גב, כלים, ידע ותמיכה, מתוך אמונה שמשם ודרך בנות דורן, השינוי האמיתי יגיע.

"לפני החתונה הרב דרש שאלך לשיעור על טהרת המשפחה עם אישתו. היא שאלה שאלות, עשתה חישובים מורכבים והודיעה לי שתאריך החתונה שלנו לא טוב, כי אני אהיה במחזור. אח"כ היא הסבירה לי על נידה, ונתנה לי פמפלטים שמסבירים שסקס בימי הנידה יגרמו לי לחלות בסרטן הרחם. בשביל שזה לא יקרה, היא ממליצה לא לגעת בבן זוגי, אפילו לא להעביר לו צלחת בזמן הווסת. היו לה מחקרים, מאמרים, כתבות, ואני, חילוניה, בקושי בת 22, הרבה לפני עידן גוגל, מצד אחד לא רוצה להאמין ומצד שני לא יודעת איך לא להאמין." עירית, 51.

בריאות וסתית היא כזו מאפשרת להחליט אם וכיצד להשתתף בהבטי החיים, לרבות הבטים אזרחיים, תרבותיים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים, כשאת מוגנת מהגבלות, ריחוק, אפליה, כפייה ו/או אלימות

האמונה הדתית שהווסת נתפסת כקללה, עונש מאלוהים, התפשטה בכל העולם, ועמה מנהגים שעוסקים בטומאה, ותפקידם להחרים ולנדות נשים בזמן הווסת. מסרים של זיהום, לכלוך, ו"איכס" מועברים, ועימם הבושה והמבוכה. כתוצאה מכך נשים נמנעות מפניה לייעוץ רפואי סביב הווסת. היחס לווסתות מורכבת ביהדות, עם איסורים, חוקים והלכות, שמחלחלים להבטים השונים של התרבות, דתית וחילונית כאחד, ומשליכים על התפיסה והקבלה העצמית.


הנושא של בריאות וסתית סבוך, גם כיום. בראיונות שניהולנו קיווינו לראות הבדלים משמעותיים בין חוויות הנערות לבין חוויות של נשים בוגרות, אך נתקלנו בחוסר ידע, סטיגמות, קשיים תפעוליים, ובפחות מידי חינוך, הן ברמה המשפחתית והן ברמה המערכתית. התוצאה היא דור נוסף של נערות שגדלות בהסתרה, שמתנהלות סביב מבוכה וחרדה, שאינן בקיאות מספיק בהתנהגות והתנהלות וסתית בריאה, ואין להן את הכלים או את המסוגלות להשמיע את קולן, על מנת לקבל אחריות על הבריאות שלהן. כתוצאה ישירה מכך הן נמצאות בסכנה של הדרה, אפלייה ופגיעה, פיזית, בריאותית, רגשית, תרבותית וכלכלית לאורך חייהן.

אנחנו חייבות להמשיך לחשוף, לחנך וללמד את בנותנו (ואת בנינו), על מנת לאפשר להן את החזקה על גופן ועל הבריאות שלהן, ובו בזמן לפעול למען העלאת נושים הקשורים בבריאות נשים לראש סדר יום השיח הציבורי, ולתת לכל אותן נערות ונשים את המלים ואת היכולת להסביר מהם צורכיהן.


ביבליוגרפיה


Gottlieb, A. (2020). Menstrual Taboos: Moving Beyond the Curse. In: Bobel, C., Winkler, I.T., Fahs, B., Hasson, K.A., Kissling, E.A., Roberts, TA. (eds) The Palgrave Handbook of Critical Menstruation Studies. Palgrave Macmillan, Singapore.


Hennegan, J., Winkler, I., Bobel,C., Keiser, D., Hampton, J., Larsson, G., Chandra-Mouli, V., Plesons, M. & Mahon, T. (2021) Menstrual health: A definition for policy, practice, and research, Sexual and Reproductive Health Matters, 29:1, 31-38,


Plan international, Break the Barriers: Girls’ experiences of menstruation in the UK, 2018,


אתר עמותת אנדומטריוזיס ישראל

bottom of page