להסביר *לו* מה זה בדיוק וסת

רגע, הם בנים. הם בכלל צריכים להבין מה זה?

בקצרה...כן. גם בנים לגמרי צריכים להבין. חייבים להבין.



במחקרים שנערכו, מסתבר ש 72% מהבנים (כן כן, כמעט שלושה רבעים מכל הבנים) לא למדו על המחזור החודשי, ורוב מי שכן טענו שהמידע שלמדו הוא חלקי, לא מדויק ולוקה בחסר. אם זה היה מתמטיקה ההבדל בידע היה מקובל עלינו? כנראה שלא.


ובאריכות? גם כן. בנים חייבים ללמוד, לדעת ולהבין, ומהרבה סיבות שונות:

  • כל אחד ואחת חייבים להכיר ולהבין איך גוף האדם עובד, ומה המנגנונים השונים שפועלים בו. מערכת הנשימה, מערכת העיכול ומערכת הרבייה (גם של בנים/גברים וגם של בנות/נשים) חשובות באותה המידה.

  • הבנה של המחזור החודשי, הווסת והריון, חיוניים עבור מיניות בריאה. בנים שלומדים את הנושא מגיל צעיר, מבינים בצורה טובה יותר, מפנימים בצורה עמוקה יותר, ובגיל מבוגר יותר, הם ידעו איך לקיים יחסי מין בטוחים ואיך למנוע הריון לא רצוי.

  • שיחה פתוחה וכנה אודות המחזור החודשי והווסת, עוזרת לנרמל את הנושא. כשהווסת היא עובדה, קיימת ונוכחת בשיח וולא משהו מסתורי וסודי, הבושה והמבוכה פוחתים.

  • עדיין יש המון דיעות קדומות ומחשבות שליליות סביב וסת. אנשים מתייחסים לווסת כאל משהו מלוכלך, אסור או פסול. רק על ידי חינוך של כולם ושל כולן, נוכל לקבל את הווסת בתור משהו טבעי, חלק בלתי נפרד מהחיים.

  • וסת היא לא "בעיה של נשים". וסת ופוריות משפיעים על כולם. גברים ונשים כאחד.

  • אמפתיה, היכולת להזדהות עם הרגשות והתחושות של אנשים אחרים, היא תכונה בסיסית חשובה ומהותית. בנים לומדים מה עובר על האחיות שלהם, האמהות שלהם, החברות שלהם, ובעתיד – בנות זוגן ובנותיהם. הם מבינים מה הן צריכות, ואיך לעזור להן בצורה הטובה ביותר.

  • כל אחד ואחת מאיתנו פוגשים מידי יום נערות ונשים בזמן הווסת. לפעמים כואב להן, לפעמים הן עצבניות, לפעמים הן צריכות שירותים באופן דחוף. כשאנחנו מבינים קורה להן ולמה, קל יותר לתמוך ולעזור.

מתי לדבר איתם על וסתות?

מגיל מוקדם, ועוד לפני גיל ההתבגרות.

בגיל צעיר הם פתוחים יותר למידע ומוכנים יותר להקשיב. זה יכול להיות במסגרת שיחות ה"דבורים והציפורים" או "איך באתי לעולם", וזה יכול להיות אחרי שראו מוצר וסת בבית או בסופר, או כתם של דם על התחתונים של אחות/אמא.

תענו על השאלות בפתיחות, בכנות ועם ידע מדויק. ודאו שהם יודעים שהם תמיד יכולים לפניך אליך עם שאלות.


איך כדאי לדבר איתם?

באופן כללי, באותה הדרך שהשיחה הייתה מתנהלת עם הבת שלך:

  • להתאים את התשובה לגיל, לרמת הבגרות ולרמת ההבנה של כל ילד.

  • להימנע ממטפורות (דגל אדום, הדודה, הזמן הזה בחודש...)

  • להשתמש בהסברים פשוטים וברורים

  • לתת מידע טכני ומידע רגשי

  • לדבר בצורה חיובית

מי צריכים לנהל את השיחה?

בשורה התחתונה - כולם. באופן אידאלי זה שיח יומיומי, שגור, חלק מהתקשורת בבית.

אבל, זה לא תמיד פשוט. אמא בהחלט יכולה וצריכה לדבר עם הבנים שלה על וסתות. אבא, אחיות גדולות (ואחים גדולים), דודים ודודות. כל אדם אהוב, כל אדם שסומכים עליו, וכל אדם שיש בידיו את הידע הנכון, יכולים להיות אלו שמשוחחים עם הילד (והילדה) אודות המחזור החודשי והווסת, בין אם מדובר בגבר או באישה.


מה חשוב שהם ידעו?

הכל. כמובן. כל מה שאת יודעת. בהתאם לגיל שלהם וליכולת לבין.

  • השתמשו בשמות הנכונים של האיברים (רחם, חצוצרה, שחלה, פין, פות)

  • ושל התהליכים...(וסת, הפריה, מחזור חודשי)

  • תראו להם איך איברי הרבייה נראים (באמצעות דגמים, תמונות וציורים שמראים את המבנה של איברי הרבייה).

  • תסבירו על המהות (עבור נערות, הווסת היא חלק גדול מגיל ההתבגרות, ומסמל את זה שמעכשיו היא יכולה להיכנס להריון וללדת תינוקות, אם וכאשר היא תרצה)

  • תסבירו על התהליך (פעם בחודש ביצית משתחררת מהשחלה, עוברת דרך החצוצרה ומגיעה לרחם. לכל אישה יש איבר בגוף, בשם רחם, שם תינוקות מתפתחים וגדלים עד שהם מספיק בשלים לצאת אל אוויר העולם. בשביל לגדל תינוק בריא, השכבה הפנימית ביותר של הרחם צריכה להיות חזקה במיוחד. בכל חודש הגוף של נערות ושל נשים בגיל הפוריות, מכין את עצמו לקראת האפשרות של הריון. אם הביצית שהשתחררה פוגשת זרע שמגיע מהפין של הגבר, יכול להיות שהיא תעבור הפריה, ותתחיל בתהליך של התחלקות, עד להתפתחות של עובר, שיהפוך בסוף לתינוק. אם אין הפריה, הביצית והשכבה הפנימית של הרחם משתחררות ויוצאות מהגוף דרך הנרתיק. זהו הווסת.

  • תסבירו איך וסת נראית (דם שיוצא מהנרתיק. פשוט...דם)

  • גם ואיך היא מרגישה (יש נערות ונשים שלא מרגישות כלום. לאחרות יש כאבי בטן/ראש/גב, או שהן מרגישות עייפות יותר או עצבניות יותר. יש נשים שהכאבים אצלן קלים, ואחרות שמתקשות לתפקד בימים הראשונים של הווסת)

  • ועל מוצרי וסת (כל אחת בוחרת את הדרך שהיא נוחה לה לספיגת הדם, ויש טמפונים, גביעוניות, תחבושות ותחתוני מחזור/וסת).

  • תשתמשו בשפה חיובית (תהליך טבעי, קורה לכולן, זה מראה שהכל תקין ובריא אצל אותה נערה/אישה, חלק מהחיים).

  • תלמדו אותם להתייחס לווסת בצורה מכבדת (וסת אינה מלוכלכת, אינה אסורה, אינה מסוכנת. כשמישהי מקבלת וסת היא לא מגעילה או דוחה).

  • תחנכו אותם לערבות הדדית. להציע תמיכה ועזרה. להיות מענטש. פשוט בני אדם (לפעמים הדם של הווסת עובר דרך הבגדים. כשזה קורה, תפנו את תשומה ליבה בצורה שקטה ודיסקרטית או בקשו בשקט מאחת מהמורות לעזור לה. אתם יכולים לתת לה סווטשרט או חולצה ארוכה שיסתירו את הכתם. אסור ללעוג למישהי, אסור לצחוק על הווסת, אסור לספר בדיחות, אסור להתייחס לווסת בתור משהו רע/שלילי/מושא לעג).