כל יום אצלנו הוא יום "תעריכי את הפות שלך"

היא חשובה, כמוך. היא יפה, כמוך. היא גורמת לאושר, בדיוק כמוך. בואי תחגגי איתנו את יום "תעריכי את הפות שלך" העולמי, ב 23.4, ובכל יום מחדש!




פות (באנגלית vulva) הנה איבר המין של ילדות, נערות ונשים. שיחה על פות (פותות, ברבות) מתייחסת לרוב למכלול החלקים שמרכיבים את איבר המין:

  • כף הערווה- רקמת שומן בחלק הקדמי של הפות. זהו איזור שמכוסה שיער, או שיתכסה שיער בהמשך.

  • שפתיים גדולות (חיצוניות) - הדבר הראשון הבולט שאת רואה כשאת מסתכלת על איבר המין שלך. תפקידן להגן על האיברים הפנימיים, וצומח עליהן שיער באופן טבעי.

  • שפתיים קטנות - שכבת הגנה נוספות, עשויות מרקמה רירית.

  • כיפת הדגדגן והדגדגן - נמצאות* בקצה הקדמי, בנקודת המפגש בין השפתיים. בדגדגן כ- 8000 קצות עצב, שהופכות אותה למאד רגישה למגע. הדגדגן נחשבת למרכז העונג, ונגיעה בדגדגן, שפשוף או גירוי שלה, לרוב יוצרים תחושה מאד מספקת, מהנה ונעימה. פעולה זו נקראת אוננות, והיא טבעית וכיפית. אוננות היא פעולה אינטימית שצריכה להתנהל בפרטיות.

  • פתח השופכה - הפתח ממנו יוצא שתן (פיפי).

  • פתח הנרתיק - פתח שמוביל אל הנרתיק.

  • נרתיק (vagina), הצינור שמחבר בין הפות לרחם, ודרכו יוצא הדם של הווסת. זהו גם הצינור אליו הפין חודר בעת קיום יחסי מין.

  • חיץ הנקבים - האיזור שמפריד בין הפות לבין פי הטבעת.

  • פי הטבעת - הפתח ממנו יוצאת הצואה (קקי).


עכשיו, כשהמונחים מובנים, לא מתייפיפים, וברורים, בואי נמשיך.

את הפות והנרתיק צריך לכבד. הן עושות דברים נפלאים, יוצרות אושר ואם תבחרי בכך בעתיד, הן גם שותפות לתהליך יצירת חיים, וחשוב לתת להן את היחס הראוי, ולעשות ככל שביכולתך על מנת לוודא שהן יקבלו יחס מכבד.

יש נשים שאין להן פות או נרתיק. כמו שיש גברים שאין להם פין. המגדר, להיות גבר או אישה, הוא הרבה מעבר לאיברי המין, או למין בה נולדת. אבל זה ראוי לכתבה נפרדת ומקיפה. בינתיים חשוב שתדעי שההגדרה העצמית שלך לא חייבת להיות מותאמת להגדרות החברתיות של מיהי אישה או מיהו גבר.

הפות שלך נקייה. לאורך השנים ניסו לרמוז לנשים שהפותות שלהן הן מקור למבוכה, שהן מלוכלכות, שצריך לדבר עליהן בלחש ובסודיות, ושיווקו לנשים חומרי ניקוי ובישום מיוחדים. חשוב שתדעי שאותם החומרים עלולים לפגוע בפות, להפר את האיזון העדין של החיידקים (הטובים והחשובים) שנמצאים שם, לייבש אותה ולפגוע בה.

לפות שלך יש ריח. זהו הריח הטבעי שלה, שמשתנה במהלך החודש. אין סיבה להתבייש מהריח או להיות מוטרדת ממנו. את היחידה שמריחה אותו. אבל אם יש שינוי פתאומי והריח הופך לחריף ורע, כדאי לפנות לאחד ההורים, למבוגרת עליה את סומכת או לרופאה.

מהפות יוצאות הפרשות. ההפרשות יכולות להיות שקופות, לבנות, צהבהבות, או בגוונים של ורוד, אדום וחום. ההפרשות הללו טבעיות והן משנות מרקם בשלבים שונים במהלך החודש. אם את מרגישה שיש שינוי בכמות (הרבה יותר מרגיל), בצבע (למשך, גוונים אפורים), במרקם (נראות כמו קוטג') או שיש להן ריח חריף או רע, יתכן ויש לך דלקת (בדיוק כמו שלפעמים יש לך דלקת עיניים, אוזניים, גרון...) ואז כדאי לפנות לאחד ההורים, למבוגרת עליה את סומכת או לרופאה.

כל פות שונה, והפות שלך לא תהיה זהה לפות של חברה, אחות או אמא. פותות משתנות מבחינת גודלן, צורתן וצבען, וכולן מהממות.

עם קצת מאמץ, ובעזרת ראי את יכולה לראות את הפות שלך. תנסי בעמידה, בכריעה או בישיבה עם הגב לקיר, כשהברכיים שלך מכופפות והרגליים קרובות לישבן.

הפות שלך היא שלך, חלק מגופך כמו היד והרגל, והיא שלך בלבד. לאף אדם אחר אין את הזכות לגעת בך בלי רשות. לא בראש, לא בגב ולא בפות, בידיים או בישבן. אם נוגעים בך בצורה מכאיבה או אפילו סתם לא נעימה, אם נוגעים בלי רשות, אם המגע מרגיש לך אסור, מלוכלך, סודי - חשוב שתפני למישהי או מישהו שאת סומכת עליהם.


*דגדגן, נרתיק ורחם אמורות להיות מלים בלשון זכר. באתר שלנו, אנחנו בוחרות להשתמש בלשון נקבה, על מנת לתאר מלים כל כך נשיות במהותן. את מוזמנת לבחור את לשון התייחסות הנכונה ביותר עבורך.