עם כנפיים או בלי?

כנפיים יש לציפורים, לפרפרים, אפילו למטוסים. איך הגענו לנקודה שאנחנו מדברות על תחבושת היגיינית לווסת (פד) ועל כנפיים באותה נשימה?


שיעור היסטריה זריז

לפני קצת יותר ממאה שנים, באוקטובר 1919, נמכרה בחנות בשיקאגו חבילת התחבושות ההיגייניות החד פעמיות הראשונה, כשעד לאותה הנקודה נשים השתמשו בפיסות בד לספיגת הדימום. החבילה הייתה חלקה, ועליה השם בלבד, בלי הסברים, תמונות או תיאור המטרה.

מאז ועד היום התקדמנו.

נוספו עוד המון חברות שונות שמייצרות תחבושות, ומתוך הבנה שלכל אישה או נערה מבנה גוף ייחודי משלה, ודימום ייחודי משלה, נוספו גם סוגי תחבושות שנבדלים זה מזה בצורה, אורך, דרגת ספיגה, דרך חיבור לתחתונים, עובי ועוד.


ועכשיו להתחיל מהתחלה – מה זו בכלל תחבושת?

תחבושת, או בשמה המלא – תחבושת היגיינית, או פד, היא אמצעי ספיגה של דם הווסת.

התחבושת המלבנית בנויה משכבות של חומרים שמרחיקות את דם הווסת מהגוף, סופחות אותו אליהם, "כולאות" ומייבשות אותו ומונעות דליפות ונזילות. בימינו יש גם שכבה דביקה שמסייעת לתחבושת להתחבר טוב לתחתונים.

לחלק מהתחבושות בד נוסף בצדדים, "כנפיים", המתקפלות מתחת לצידי התחתונים במטרה להחזיק את התחבושת במקום בצורה טובה עוד יותר ולמנוע דליפות.


יש מבחר עצום של תחבושות בשוק, עכשיו רק לבחור

תחבושת טובה, שמתאימה ונכונה לך, צריכה להיות נוחה, לא נראית, לא מורגשת ויעילה מבחינת הספיגה ומניעת הדליפות.

בסופו של דבר, זה פשוט עניין של התנסות עד שאת מוצאת את התחבושת המושלמת עבורך, והמשולמת בכל שלב של הווסת, וההמלצה שלנו היא לנסות סוגים שונים וחברות שונות.

הדברים החשובים להתייחס אליהם:

  • איכות ספיגה – תחבושת סופגת כמות גדולה יחסית של דם, בפרק זמן קצר. הדם אמור להיספג אל תוך התחבושת, ולא להישאר על השכבה העליונה שלה. אם הדם לא נספג, אז כשתשבי, למשל, הוא עלול לנזול, לדלוף, להכתים או ללכלך אותך. דרך טובה לבדוק אם התחבושת סופגת טובה היא להסתכל על צבע הדם. ככל שהדם אדום יותר, הוא קרוב יותר לשכבה העליונה.

  • אורך תחבושת והתאמה לעוצמת זרימה – בימים הראשונים של הווסת הדימום לרוב חזק יותר, וכדאי לבחור בתחבושת עם דרגת ספיגה גבוהה יותר. ככל שתחבושת ארוכה יותר, היא יכולה לספוג יותר נוזלים. תחבושות ללילה נוטות להיות ארוכות עם ספיגה גבוהה יותר ועם שוליים מעט מוגבהים, בשביל למנוע נזילות כשאת מתהפכת בזמן השינה.

  • נוחות– לכל אחת עור אחר, ולכן לכל אחת יש תחבושות שיותר או פחות מתאימות לה. אם את סובלת משפשפת או גירוי אחרי שהשתמשת בתחבושת, כדאי לנסות סוג אחר וחברה אחרת.

לשים את התחבושת בצורה נכונה

תחבושות יכולות להגיע פתוחות בקופסה/אריזה או עטופות אחת אחת, בעטיפה ניילונית.

אם התחבושת כולה עטופה, הסירי את האריזה וזרקי לפח. באופן כללי, כל מה שקשור בתחבושות – לזרוק פח, אחרת יש סכנה של סתימה בשירותים. במרבית שירותי הנשים יש פחים ליד האסלה.

לרוב התחבושות יש חלק דביק בצידן התחתון. בחלק מהסוגים יש פס ניר שצריך להסיר, באחרים החלק הדביק מחובר לעטיפה.

הדביקי את התחבושת לאורך של הבטנה הפנימית של תחתונים, אם יש איזור עם שכבת בד כפולה, אז זהו מדד מעולה למיקום נכון של התחבושת. שכשאת מרימה את התחתונים התחבושת אמורה להיות ממוקמת מאמצע הפות ועד הישבן, לא קדימה (גבוה) מידי מלפנים ולא אחורה מידי.

אם לתחבושת יש כנפיים (אותו בד עודף בצדדים), כפלי אותן מתחת לבד של התחתונים (כנף אחת לכל צד) והדביקי לחלק התחתון של איזור המפשעה בתחתונים.


להוריד את התחבושת המשומשת בקלות

פתחי את הכנפיים, ומשכי את התחבושת מהתחתונים.

גלגלי את התחבושת כמו שק שינה, כשהחלק האחורי, הדביק, בחוץ. הדבק שעל החלק האחורי של התחבושת ישאיר את התחבושת מגולגלת, ומומלץ להשתמש בכנפיים לסגירה והידוק. מכאן כל מה שנותר הוא להשליך את התחבושת לפח.

אם את רוצה, ובמיוחד אם החלק החיצוני של התחבושת מלוכלך גם הוא, את יכולה לעטוף את התחבושת המשומשת בעטיפה של התחבושת החדשה, בנייר טואלט או בשקית קטנה (רצוי מתכלה). בבתי מלון ושירותים ציבוריים לפעמים יש שקיות מיוחדות להכניס אליהן את התחבושות/מוצרי היגיינה משומשים.

את התחבושת המשומשת, עטיפות, אריזות וכו' צריך לזרוק לפח, ולעולם לא לשירותים עצמם.


כל כמה זמן צריך להחליף תחבושת?

בשביל הנוחות שלך, ועל מנת למנוע ריחות לא נעימים המתרחשים כאשר הדם נחשף לאוויר ומתחמצן, כדאי להחליף תחבושת כל 6-8 שעות. אין צורך להתעורר בלילה להחליף תחבושת.